מכשיר פיננסי המאפשר השקעה משותפת בניירות ערך באמצעות תיק השקעות המנוהל במשותף עבור כל המשקיעים בקרן, בידי חברה לניהול קרנות.
ההצטרפות לקרן נעשית ע"י רכישת יחידות השתתפות בקרן. המחזיק ביחידות אלו זכאי לשותפות ברווחים בהתאם לגודל אחזקתו. השקעת הקרן בניירות הערך מתבצעת ע"פ תשקיף והסכם נאמנות של הקרן .
תיק ההשקעות של הקרן מנוהל אקטיבית ע"י מנהלי השקעות מקצועיים שגובים דמי ניהול מהקרן.
הקרן פועלת על פי "הסכם קרן" הנחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן (אשר מייצג למעשה את בעלי היחידות בקרן ומחזיק בנכסי הקרן), ובו פרטי ההתקשרות ביניהם לצורך הקמת הקרן ואופן ניהולה. הסכם הקרן מפורסם לציבור עם הקמת הקרן.
מנהל הקרן מקבל החלטות אקטיביות לגבי אופן ניהול ההשקעות בקרן הנאמנות, ומטרתו להשיא רווחים (אך אין באמור הבטחה להשאת רווחים) באמצעות השקעה בשוק ההון: הוא קונה ומוכר ניירות ערך ופועל באמצעות מכשירים פיננסיים עבור הקרן בהתאם למדיניות ההשקעה שלה.
כל קרן מורכבת מיחידות, אשר כל אחת מהן מקנה זכות שווה בנכסי הקרן וברווחיה. יחידות הקרן נרכשות על ידי המשקיע ונמצאות בחשבון ניירות הערך שלו. כשמשקיע רוכש יחידות, מנהל הקרן יוצר יחידות חדשות, וכאשר המשקיע פודה את יחידותיו נמחקות היחידות. היחידות ניתנות לפדיון בכל יום שהוא יום מסחר בקרן.
בסוף יום המסחר נקבע מחיר היחידה בהתאם לשווי שוק נכסי הקרן ולמספר היחידות בה, ובניכוי ההוצאות הכרוכות במימוש נכסי הקרן ושכרם של מנהל הקרן והנאמן.
מדידת ביצועים – בנוסף לבדיקת התשואות, קיימות שיטות שונות למדוד את ביצועיהן של קרנות נאמנות. המדד המוכר ביותר הוא "מדד שארפ", שנוצר על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל, וויליאם שארפ, בשנת 1966.
מדד זה משווה את התשואה של קרן לסיכון הכלכלי שבה. כלומר, נותן ציון לקרן לפי היחס שלה בין תשואה לסיכון.
פרופיל החשיפה של קרן הנאמנות –
| שיעור ההשקעה המירבי | חשיפה למניות | חשיפה למטבע חוץ |
| 0% | 0 | 0 |
| 10% | 1 | A |
| 30% | 2 | B |
| 50% | 3 | C |
| 120% | 4 | D |
| 200% | 5 | E |
| מעל 200% | 6 | F |
הסבר על סימן קריאה ! – רוב איגרות החוב מקבלות דירוג ע"י אחת מחברות הדירוג השונות, והדירוג מסמל את היכולת של מנפיקת האג"ח להחזיר את החוב. אג"ח בעלות דירוג גבוה נחשבות לבטוחות ואג"ח בעלות דירוג נמוך נחשבות למסוכנות.
קרנות נאמנות הכוללות סימן קריאה בשמן יכולות להשקיע באגרות חוב הנחשבות עם סיכון אשראי (כלומר הדירוג שלהן נמוך מ- "BBB מינוס") או שהן פעילות בנגזרים או עם תאגידים הנמנים עם קבוצת סיכון האשראי השנייה או באיגרות חוב שאינן מדורגות כלל (החוסר בדירוג לאו דווקא מעיד על סיכון).
הסימון הזה נקבע ע"י הרשות לניירות ערך במטרה להתריע למשקיעים לפני שמקבלים החלטת השקעה.
